החבר המברר

"עד החתונה זה יעבור" הוא ספרה השני של אודליה ארביב {ברוך שפטרני מעונשו של דייט} – אוסף סיפורי דייטים, מרגשים, הזויים, עצובים ומצחיקים עד דמעות, המוכיחים שהמציאות עולה על כל דמיון. הסיפורים כתובים בשפה ייחודית, קולחת, קלילה ומשעשעת, שזורים בהגיגי חוכמה והמון, המון אמונה . לפרטים והזמנות – ליחצו כאן

אצלנו במגזר עושים תחקיר על המשודך בטרם נפגשים, יש כאלו שמפליאים לעשות ומתקשרים לחברים ולחברות, למורים ולגננות.

תמיד תהיתי בנושא, הרי אתה מתקשר לאוהבים שלו כולם יגידו עליו דברים טובים ואם יגידו דברים רעים משמע הם לא אוהבים אותו.

בכל מקרה הרבה פעמים שידוכים לדתיים (ושידוכים בכלל) נופלים עוד בטרם הדייט, יש בזה משו מנחם, חוסך הרבה דייטים מיותרים.

הוא בירר עלי, על המשפחה וביקש לדבר גם עם חברה.

הטלפון של שירה החברה הכי טובה שלי תמיד היה בהיכון.

הוא התקשר לשירה דיבר ושאל, התפלסף איתה, שאל שאלות חדות ממוקדות כאילו בודקים עליו לתפקיד מסווג.

לאחר בירורים קפדניים הוא החליט שאינני מתאימה לו.

לימים אחרי שנים הציעו לו את שירה… בכל זאת חוק הרווקים השלובים, גם כאן הוא לא ויתר וביקש לדבר עם חברה שלה, ומי אם לא אני, חברתה הטובה של שירה?!

הוא שאל שאלות נוקבות וחדות ואני עניתי באדישות, אחרי 20 דקות של חקירה פתחתי עליו פה… "תגיד, אולי כדאי שתשאל אתת שירה את כל השאלות האלה, מה נראה לך שעל סמך הדעה שלי והתשובות שלי אתה יכול לדעת אם היא מתאימה לך או לא???, תצא איתה לדייט, תראה, תעבור לך בגרון, סבבה, לא, שלום שלום. מי יישמע אתה הנסיך צ'ארלס או הבן של האדמור מוויזניץ."

שקט בקו…

כעבור כמה דקות הוא אמר: "יש צדק בדברייך, מתנצל אם הטרדתי, לילה טוב".

{אוי, אני והפה הגדול שלי… ‍♀️}

התקשרתי לשירה לדווח את מאורעות השיחה.

"מתנצלת אם הרסתי לך את השידוך הוא פשוט עיצבן אותי נורא!"

"זה בסדר, אם זה שלי זה יגיע, את יודעת פעם היה גם איזה בחור שהתקשר לברר עליך חקר שאל דרש"

– אולי זה אותו אחד , אמרנו שתינו בגיחוך. לא עלה בדעתנו שאכן כך הדבר.

אחרי שבוע קיבלתי שיחת טלפון, יאיר על הקו… מיודענו.

"כן, שלום וברכה, עוד שאלות יש לך על שירה?"

"בכנות אומר שהפרטים שביררתי על שירה מאוד מתאימים לי, אך החלטתי בכל זאת לסרב להצעת השידוך עם שירה."

"ולמה אתה מספר לי את זה?!" {בטח לנזוף בי, שבגללי הוא ביטל את השידוך, אני והפה הגדול שלי…}

"אני מספר לך כי החלטתי שאני מעוניין להיפגש איתך"

-אה-

"חשבתי על זה הרבה, אני לא יודע להסביר, בכל מקרה אשמח שניפגש"

"אומר בכנות שאני המומה ומוחמאת אבל לפני שאני עונה אני צריכה לדבר עם שירה, בכל זאת…."

"מובן, מובן, אתקשר בערב."

משו בפאסון שלו עיצבן אותי וקרץ לי בו זמנית.

התקשרתי לשירה, סיפרתי לה ואז כאילו נפל האסימון, "יאיר זה אותו בחור שחקר ודרש עליך…אבל הוא החליט שאת לא מתאימה לו. כך שטכנית זה בסדר כי את היית קודם."

שמחתי והמתנתי לערב, שניה לפני שאדון יאיר התקשר, נפל גם לי האסימון, הוא פסל אותי על סמך בירורים, למה מה קרה שאסכים לצאת איתו?!

"מיכל, ערב טוב"

"היי יאיר, תקשיב, נפלו לנו כמה אסימונים, עשינו כמה הצלבות, בכל מקרה פסלת אותי בעבר כך שאין לי עניין להיפגש איתך בעתיד. בהצלחה בכל מקרה."

"רגע… חכי… תסבירי.."

סיפרתי לו את כל הבלה בלה בלה, עכשיו הוא היה נבוך והמום.

הוא ביקש את סליחתי ואיחל לי כל טוב.

שלום וביי!

עברו עוד כמה שנים של פגישות מתישות ואנרגיות מבוזבזות, שירה סוף סוף התחתנה ב"ה ואני על סף ייאוש החלטתי לשנות שם, מקום ומזל. נסעתי לחופשה ארוכה ✈️ארוכה לברוקלין אולי משם תצמח הישועה, שיניתי את השם שלי ממיכל לנועה, אולי לנועה יאיר המזל…

שירה ילדה את בנה הבכור וכמובן שמיד התייצבתי בארץ לברית, הגעתי במיטב מחלצותיי לשמוח בשמחת חברתי הטובה.

מנהל הקייטרינג הגניב אלי מבטים {זה התגלה לי בדיעבד.. כמו בעצם כל הסיפור הזה…} הוא ניגש לשאול עלי אצל מויישה אבי הבן, כמובן שמויישה שכח מכל העניין, בכל זאת אב טרי, ביום ברית המילה של בנו….

נשארתי בארץ עד הפדיון, מויישי ושירה היו כ"כ מרוצים מהקייטרינג בברית שהזמינו אותו גם לפדיון. שוב הגעתי במיטב מחלצותיי. מנהל הקייטרינג שראה אותי שוב החליט שזה סימן משמיים ואם אין הוא לו מי לא?! וניגש אלי בעצמו.

"נעים מאוד, יאיר, מנהל הקייטרינג, ראיתי אותך גם בברית ומצאת חן בעיני, אשמח שניפגש אם את כמובן פנויה ובעניין."

"ת'אמת אני חוזרת השבוע לחו"ל כך שאם נספיק מחר אז בסדר"

יצאנו, היה קליק כמו שאומרים…. אני אקצר לכם…התארסנו…

באירוסים נפלו כל האסימונים והתחברו כל הנקודות.

באירוסים, אחד החברים של יאיר , בא אלינו לברר על חברה שלי , הוא התחיל לתחקר עליה, שאל ושאל מה היא אכלה בגן של שושנה וכו' וכו'…

יאיר עצר אותו , "תקשיב אחי, הייתי שם, ביררתי, חקרתי, שאלתי ודרשתי, זה לא הוביל לשום מקום ודווקא עם נועה לא ביררתי כלום, ראיתי אותה, הלב החסיר פעימה ניגשתי אליה ולשם כך התכנסנו כאן היום."

אני התפוצצתי מצחוק.

יאיר ושמוליק {החבר המברר..}, הביטו בי במבט מעוקם.

ניסיתי לבלוע את הצחוק ואמרתי: "יאיר, נעים להכיר, מיכל מבני ברק…"

הוא לא קלט.

שירה באה להיפרד. "הבייבי סיטר סימסה שהיא צריכה לחזור הביתה אז אנחנו חייבים ללכת.."

שירה, מיכל, מיכל, שירה, מיכל….נועה.

אם משהו שלך, הוא בסופו של דבר יגיע אליך! השאלה איך, כמה זמן ייקח לו ובאיזה צורה . אפשר ללכת בדרך הקצרה שהיא הארוכה או בדרך הארוכה שהיא הקצרה. כל עניין הבירורים נועד למנוע כמה שניתן, דייטים מיותרים לחלוטין. יש בכך הרבה חוכמה ולרוב בטלפון קטן ובכמה שאלות אפשר לחסוך זמן, אנרגיה ואפילו כאבי לב מיותרים. מאידך, לא צריך חקירות שב"כ… כמה נקודות שחשובות לכם וסה טו.